מפחדים להתקשר לשאול את הילד איך היה בבית הספר היום?

מכירים את זה שאתם מחכים לשעה שבה הילד/ה חוזרים מבית הספר, בימים הראשונים ללימודים, ואתם מתקשרים מהעבודה לשאול: “איך היה בבית הספר היום?” ובשלב השאלה – אתם מרגישים איך אתם מחסירים פעימה ממתח, חוששים מהתשובה שתגיע…

אתם בחברה טובה! הרבה הורים מרגישים לא בנוח כשהם יודעים שלילד שלהם יש קשיים חברתיים..

ואז יכולים לקרות אחד משני התסריטים הבאים:

1.הוא יגיד שהיה מצוין, שהוא אפילו הכיר חבר אחד או שניים חדשים והיה לו ממש כיף גם השיעורים וגם בהפסקה. אתם מחייכים לעצמכם, משחררים בשקט אנחת רווח, מנתקים את הטלפון וחוזרים לעבוד.

2. בסיטואציה הפחות אידיאלית, והיותר מציאותית עבור ילדים שלהם קשיים חברתיים, הוא יענה שהיה קשה ו”לא כיף”, שהוא היה לבד בהפסקה, שלא היה לו ליד מי לשבת בכיתה אז הוא ישב לבד, אף אחד לא שם לב שהוא הגיע היום לבית הספר ועוד ועוד…

אז מה עושים וגם מה לא עושים בסיטואציה כזו?

חלק מהדברים שאמנה כאן מיועדים לאותה שיחת טלפון וחלק מיועדים להמשך שיחה והתייחסות בבית…

א. לא חשוב מה אנחנו מרגישים, אנחנו לא משתפים את הילד בתחושות ובכאב שלנו ובטח לא בדיבור הפנימי שלנו שיכול ללכת לכל מיני מקומות כמו : הוא יהיה בודד כל השנה, כמה זה טראומטי, איזה מסכן, גם לי היה ילד כזה בכיתה וכו’. אפשרו לילדכם לשתף, תנו לו להרגיש שאתם מקשיבים לו ותוך כדי שיחה אפשר גם לציין שזו תחילת שנה עבור כולם ושהכול ניתן לשינוי.

ב. בשיחה התייחסו גם לחלקים האחרים של היום: “איך היה בשיעור? איך המורים? אתה מכיר את כל המורים משנה שעברה או יש חדשים? יש לך כבר העדפה למקצוע מסוים? החזרה שעשית בחשבון בחופש עזרה?”. אתרו הצלחות והנאות קטנות והגדילו אותן, הזכירו לו שאוטוטו נוסעים לחוג שהוא אוהב, כך שגם החלק המאתגר, החלק שעמו הילד מתמודד היום, יקבל איזשהו מקום קטן יותר בחוויה הכללית.

ג. הסבירו לילדכם שרכישת חברים ויצירת קשרים חברתיים הם דברים תהליכיים והפיכים. ניתן להתחיל בכך היום, לא חשוב מה היה בשנה שעברה.. הכל ניתן לשינוי. אפשר להפנות אותו למקרים שבהם הצליח ליצור קשרים חברתיים או שבהם היו לו יותר חברים: אולי בקייטנה או בחוג, או עם בני הדודים שלו: איך הוא מצליח שם לעשות זאת והאם יש דברים שיכול לעשות גם לייצר קשרים גם בכיתה

ד. היו מקשיבנים ושואלים טובים ולא יועצים: הקשיבו לקשיים והנהנו בראש, הצטרפו באופן מודע, הראו שאתם מבינים את המצב שבו הוא מצוי, ושאלו שאלות מקדמות כמו: “מה לדעתך צריך לעשות, האם היית עושה משהו באופן שונה? יש לך רעיונות איך לפעול במצבים דומים?” במידה והוא אומר שכולם לא התייחסו אליו, אפשר לשאול: “כולם? האם היה מישהו שכן התייחס אלייך? אף אחד לא חבר שלך? יש מישהו שכן?” המטרה היא לפרק את ההכללות ובכך בעצם לשנות את החוויה. בסוף אפשר לשאול: “מה אתה מבקש ממני?” לפעמים תופתעו לשמוע שכלום או ממש כלום.. ניסיתי את זה מספר פעמים בבית שלי וברב המקרים הילדים שלי ענו לי שרק רצו שאקשיב להם.. אפילו שקשה לנו להתמודד עם הקשיים החברתיים של הילדים שלנו, אנו צריכים להיות מודעים לכך, ללוות אותם בהתמודדותם ולהיות שם לפי הצורך. זכרו גם שהפתרונות שנכונים לכם, לא בהכרח נכונים להם! אם תאפשרו להם להתמודד לבד – תופתעו מהפתרונות היצירתיים שהם יציעו..

ה. העבירו להם מסר אמיתי שאתם סומכים עליהם שיצליחו ביצירת חברויות חדשות, יש להם את כל היכולות לעשות זאת.

אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כהורים היא לראות את ילדינו מבודד חברתית.. אף על פי כן, הדרך היעילה לעזור לו היא לאפשר לו להתמודד עם הקושי בעצמו, כשאנחנו צועדים לצדו. כך ילמד להתמודד גם עם סיטואציות נוספות דומות, איתן יתמודד בעתיד ושם אולי לא נוכל להיות כל הזמן לצדו…

שתהיה שנת לימודים מוצלחת מכל הבחינות!!!

אהבתם  ? הצטרפו לרשימת התפוצה שלי כאן משמאל.

מרגישים שאתם זקוקים לייעוץ והכוונה? שהילד צריך חיזוק וכלים ממני? צרו איתי קשר למייל: galit@galitzemel.co.il  או לטלפון 054-9808220.