ליצר תפנית בעלילה

תפנית-770x461

פעם, לפני שנים רבות, הייתה ילדה קטנה. הילדה הייתה רגילה לגמרי – לפחות חשבה שהיא כזאת..
הוריה אהבו אותה ושמרו עליה כי פחדו שיאונה לה דבר רע. הם לא רצו הרבה בשבילה. רק שתחיה את חייה ככל האנשים בעולם: תלמד, תתחתן, תרכוש מקצוע טוב ותעסוק בו וכמובן איחלו לה שיהיו לה כמה שתרצה ילדים.
הילדה אהבה מאוד את הוריה והיתה קשובה להם מאוד. היא אכן למדה יפה, גדלה, הלכה לאוניברסיטה ולמדה מה שצריך ללמוד, מיד התחילה לעבוד, התחתנה וילדה ילדים. והוריה היו מאושרים וגם הסביבה היתה מאושרת בה. והיא שמחה שכולם מאושרים .
אבל, אחרי שהיא עשתה את כל מה שהוריה אחלו לה, היא ממש לא הבינה למה, למרות שהיא מאוד שמחה – היא עדיין לא לגמרי מאושרת? איך זה ייתכן שכל מה שהוריה בקשו בשבילה, לא היה קשור אצלה לאושר המלא והשלם? מה התפספס בדרך?
הימים חלפו והשגרה שאבה אל תוכה, והיא הרגישה איך היא הופכת לאט לאט לאפורה ומתחילה ממש להימחק.
יום אחד ישבה לבדה ולפתע הבינה שהיא נמצאת בסיפור הלא נכון. זה לא הסיפור שלה – לפחות לא ההמשך של הסיפור שלה…
ואז היא נזכרה שפעם מישהו אמר לה שכשהיא נוסעת בדרך ומרגישה שהיא הלכה לאיבוד, היא צריכה לחזור אחורה, אולי אפילו לנקודת ההתחלה ולהתחיל מחדש.
הילדה אישה בחרה לה מורה דרך וביחד איתו חזרה אחורה. היא נזכרה כמה אהבה ועדיין אוהבת בעלי חיים וגם אנשים, וגם כמה היא מנצלת כל הזדמנות להדריך ילדים וכיתות, שהיא הייתה פעם מדריכה ושבעצם אולי רצתה להיות שחקנית??
הילדה אישה החלה לבחון תחומי חיים נוספים ושאלה את עצמה האם היא מרוצה.היכן שזיהתה בעיה – החלה לשאול את עצמה שאלות ולא ויתרה!! והרגישה שהיא מתקדמת ומתקדמת והצבעים האפורים לאט הופכים שוב לצבעוניים והיא החלה להיות מאושרת..
לאחר זמן מה היא התחילה לשמוע מתוך ראשה קולות שלה, שהיא הרבה זמן לא שמעה שקשורים לרצונות שלה ולשאיפות שלה. היא ישבה בשקט והקשיבה להם. וגם רשמה..
פתאום היו לה הרבה רעיונות והרבה חלומות והרבה רצונות והיא התחילה לתכנן איך להגשים אותם. היא ראתה לנגד עיניה דרך חדשה, שלפני זמן מה בכלל לא חשבה שהיא קיימת והרגישה איך היא אורזת תיק דמיוני ויוצאת אל הדרך החדשה. ההתרגשות וההתלהבות היו גדולות לקראת היציאה והיא הרגישה שהיא יודעת בדיוק לאן היא רוצה ללכת. לאחר כמה צעדים היא הבינה שזוהי בעצם ההתחלה. שלה.

רוצה לדבר עם גלית?
אפשר להתקשר 050-5508220
או למלא הטופס ואחזור אליכם במהרה

אהבת? יכול לעזור למישהו? אפשר לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב skype
סקייפ

עוד פוסטים בבלוג

איך שומרים על רוגע בשעה הכי לחוצה של היום??

"היה לנו בוקר מושלם וכולם יצאו מהבית רגועים ומחייכים"..

לרובינו זה נשמע כמו חלום רחוק ומתוק, מכיון שבדרך כלל, בשגרה, השעה הלחוצה ביותר של היום היא הבוקר.

בזמן קצוב ומוגבל צריך לעשות מספר בלתי מוגבל של משימות שלכם ושל הילדים:

להתלבש, להתארגן, להעיר את הילדים, לצחצח שיניים, אוכל, תיקים,

מערכת, פתרון בעיות שהתעוררו תוך כדי תנועה ועוד,

וכל זאת עד לדד ליין קשוח, כדי שלא יאחרו לבית הספר!!

לקריאת ההמשך »

כשהמתבגרים שלנו עוברים על החוקים…

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על מקרים בהם בני נוער נמצאים בסיטואציה שבה הם מפעילים שיקול דעת לקוי רק לרגע קטן אחד. והרגע הקטן הזה, הופך למפץ גדול שמשפיע על מסלול חייהם.התגובות נעות בין תדהמה, הפתעה, אולי גם מבוכה וצער. הילדים האלה לרב הם בני טובים שסטו לרגע מדרך הישר וצריך לסלוח להם כי…

לקריאת ההמשך »

מעבירים אחריות!!

לפי החוק, ההורים מחויבים לדאוג לילדיהם עד גיל 18 חינוכית, לימודית ורפואית.לאחר מכן, הם עצמאים וגם אם נסכים לכך או לא, בגיל 18 הם הופכים לבוגרים בפני החוק וכל המוסדות פונים ישירות אליהם. אני זוכרת איך, כשבני הבכור הגיע לגיל 18, אני הופתעתי שאני כבר לא אשת קשר ולא יכולה אפילו לראות תוצאות של בדיקות דם…

לקריאת ההמשך »