כשהמתבגרים שלנו עוברים על החוקים…

mark-duffel-U5y077qrMdI-unsplash
בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על מקרים בהם בני נוער נמצאים בסיטואציה שבה הם מפעילים שיקול דעת לקוי רק לרגע קטן אחד. והרגע הקטן הזה, הופך למפץ גדול שמשפיע על מסלול חייהם.התגובות נעות בין תדהמה, הפתעה, אולי גם מבוכה וצער. הילדים האלה לרב הם בני טובים שסטו לרגע מדרך הישר וצריך לסלוח להם כי…

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על מקרים בהם בני נוער נמצאים בסיטואציה שבה הם מפעילים שיקול דעת לקוי רק לרגע קטן אחד. והרגע הקטן הזה, הופך למפץ גדול שמשפיע על מסלול חייהם.

התגובות נעות בין תדהמה, הפתעה, אולי גם מבוכה וצער. הילדים האלה לרב הם בני טובים שסטו לרגע מדרך הישר וצריך לסלוח להם כי הם מגיעים מבית טוב, כי הם לא ידעו מה הם עושים, כי העתיד עוד לפניהם. לרב, מהר מאוד, התקשורת והחברה שוכחת וענני תשומת הלב למקרה מתפוגגים ונעלמים תוך מספר ימים אולם החוויה הקשה והזיכרון מלווים את המשפחה.

תמיד מתייחסים לילדים ולמה הם עשו, מה הם מרגישים ואיך הם מביעים חרטה. אך האם חשבנו לרגע מה מרגישים ההורים? ההורים שחושבים שגידלו בן לתפארת עם עתיד מזהיר, מגלים לפתע שהבועה התנפצה והם אלה שצריכים לאסוף את השברים. 

אנחנו כהורים, יודעים שככל שהילדים שלנו גדלים ומתבגרים יש לנו פחות ופחות שליטה על מה שיעשו וזה עלול לקרות במשפחות הכי טובות. כהכנה לחיים האמיתיים מחוץ לבית, אנו צריכים להעביר להם את הערכים שאנחנו מאמינים בהם. ערכים שמגיעים מהבית, ערכים שמנחים אותם להתנהגות מוסרית ותורמת. ערכי הבית משתנים בין משפחה למשפחה והם רבים ומגוונים – יושר ויושרה, שיתוף פעולה, עזרה הדדית, הקשבה, שמירה על החוק, התמדה, כנות, אמינות ועוד. את הערכים אנחנו מטמיעים בהם על ידי דוגמא אישית וכשהם מתבגרים, אנחנו מדברים איתם על ומסבירים מה מקובל עלינו ומה לא. הדרך בה נגיב לטעויות שלהם, תשפיע על ההתנהגות שלהם כאנשים בוגרים. עלינו כהורים להיות מעורבים בחייהם, להיות קשובים להתלבטויות שלהם ולעזור להם בקבלת החלטות. 

מה קורה אם אחד הילדים שלנו עשה מעשה לא אופייני? הפעיל שיקול טעות לקוי לרגע אחד? ההמלצה שלי היא להתחיל בשיחה גלויית לב עם הנער על המעשה, להבין ממנו מה הביא אותו לפעול כך, לברר אם זו פעם ראשונה או שמדובר באירוע חוזר, להבין מה מצבו הרגשי. חשוב לפתוח ערוץ תקשורת ולהבהיר מסר שלא משנה מה יקרה, תמיד תספר ותמיד נעזור לך להתמודד עם התוצאות. החובה שלנו כהורים היא לתמוך בעיקר ברגעים הקשים ובזמן המשבר, על מנת שהילדים יוכלו להביע חרטה ולצמוח מתוך הטעות.

במידה והמקרה פורסם והסביבה יודעת, חשוב להתייחס ולא להסתגר בבית. להביע את הסתייגותנו מהמעשה ולומר כי אנו מלווים ותומכים בילדינו בתקופה קשה זו.

אין ספק שבני נוער אוהבים מדי פעם לעשות מעשה שטות או מעשה קונדס, לפרוק עול ולהרגיש שהם יכולים לחמוק מעונש. כולנו היינו פעם מתבגרים והרגשנו שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם. חשוב שידעו ויבינו שלמעשים יש השלכות והן לפעמים יכולות להיות לא נעימות. במקרים כאלה עליהם לקחת אחריות ולפעול כמבוגרים.

 מה דעתכם? איך הייתם מסבירים למתבגרים שלכם ש”סוף מעשה במחשבה תחילה”?

רוצה לדבר עם גלית?
אפשר להתקשר 050-5508220
או למלא הטופס ואחזור אליכם במהרה

אהבת? יכול לעזור למישהו? אפשר לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
אימייל
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב skype
סקייפ

עוד פוסטים בבלוג

איך שומרים על רוגע בשעה הכי לחוצה של היום??

"היה לנו בוקר מושלם וכולם יצאו מהבית רגועים ומחייכים"..

לרובינו זה נשמע כמו חלום רחוק ומתוק, מכיון שבדרך כלל, בשגרה, השעה הלחוצה ביותר של היום היא הבוקר.

בזמן קצוב ומוגבל צריך לעשות מספר בלתי מוגבל של משימות שלכם ושל הילדים:

להתלבש, להתארגן, להעיר את הילדים, לצחצח שיניים, אוכל, תיקים,

מערכת, פתרון בעיות שהתעוררו תוך כדי תנועה ועוד,

וכל זאת עד לדד ליין קשוח, כדי שלא יאחרו לבית הספר!!

לקריאת ההמשך »

מעבירים אחריות!!

לפי החוק, ההורים מחויבים לדאוג לילדיהם עד גיל 18 חינוכית, לימודית ורפואית.לאחר מכן, הם עצמאים וגם אם נסכים לכך או לא, בגיל 18 הם הופכים לבוגרים בפני החוק וכל המוסדות פונים ישירות אליהם. אני זוכרת איך, כשבני הבכור הגיע לגיל 18, אני הופתעתי שאני כבר לא אשת קשר ולא יכולה אפילו לראות תוצאות של בדיקות דם…

לקריאת ההמשך »

למה הילד שלך יעשה את מה שאתם אומרים לו לא לעשות?

מבקשים מהילד לעשות משהו ואיכשהו יוצא שהוא עושה בדיוק את ההיפך? מה יכולה להיות הסיבה לכך? טיפ קטן שיכול לשפר את המצב ולפעמים אפילו לשנות.. (אצלי בבית זה עובד)אתמול התקשרה אלי אמא, שהתעניינה בתהליך אצלי לבן שלה. אני: ספרי, מה מביא אותך אלי?היא: הבן שלי עושה לי דווקא, הוא עושה על מה שאנחנו אומרים לו…

לקריאת ההמשך »