בתור הורים, אנחנו עסוקים וטרודים כל היום – בהסעות, בתשלומים, בעבודה ובקריירה שלנו, בלייצר לילדים סביבה "שפויה" כמה שיותר וגם בקשר עם הסביבה ועם הגן או בית הספר.
לעתים קרובות, אנחנו שוכחים, שגם הילדים שלנו עסוקים וטרודים כל היום – בעיקר רגשית! התמודדות עם ילדים אחרים ומורים, מערכות יחסים חבריות ולחץ חברתי, קשיים בלימודים ותסכול שנצבר, חשש מחרם חברתי ו"לא להיות מקובל", לעתים ממש בדידות, חרמות ואלימות מכל מיני סוגים. וגם – התמודדות איתנו, ההורים, ועם האחים, החוקים והמשמעת בתוך הבית.

אולי תתפלאו לשמוע, אבל ממש כמונו…
גם הילדים שלנו מאד ביקורתיים ושיפוטיים כלפי עצמם (כבר בגילאי גן ובית ספר יסודי!), חוששים מהתגובות שלנו, מפחדים מאתגרים חברתיים (כמו לרכוש חברים בבית ספר חדש, או לא להישאר לבד בהפסקה) ולא מכירים בחוזקות שלהם (כי אנחנו ההורים – וצוות בית הספר – לרוב עסוקים בלהעיר ולהציף את החולשות…). כשהם מוצפים רגשית, הם גם פחות פנויים להצלחה בלימודים או להישגים ספורטיביים ואחרים – וכל המשפחה משלמת את המחיר.

אנחנו כהורים גם לא תמיד רואים ומרגישים את המצוקות שלהם וגם אם רואים ומרגישים – לרוב לא יודעים מה לעשות.
מנסים לדבר עם הילדים – והם לא משתפים אותנו ולא מתקשרים את מה שעובר עליהם.
מדברים עם בית הספר ועם הסביבה וזה לא עוזר.
מקווים שהזמן יעבור והילד יתבגר וישתנה – והמצב לא משתפר.

שוקלים טיפול רגשי או פסיכולוגי, או הולכים לכזה – אבל הילד מסרב לשתף פעולה (ואתם לא רוצים ליצור לו "סטיגמה" בעייתית וטראומה).
זה מתסכל. זה מבאס. זה מייאש.
אתם מרגישים שעם כל הרצון הטוב, חסרים לכם כהורים – ולילדים שלכם – כלים להתמודדות נכונה עם אתגרי החיים ועם מפגשים חברתיים. אתם עושים ככל יכולתכם, ורק רוצים ילדים חזקים, מאושרים, בטוחים בעצמם, שמחים, חברותיים, עצמאים, בעלי מוטיבציה להצליח ובעלי רצון להתמיד במה שהם אוהבים – עם מקסימום סיכוי להצליח בחיים ולהגשים את עצמם.